לאלו שלא מספיקות להם הדוגמאות בספר, פתחנו מדור חדש ובו עבודות סמינריון מצטיינות מקורסים שהעברנו. תיהנו
קיצורי דרך
פרקי הספר
- תוכן עניינים
- פרק 1: על סיכון ותשואה
- פרק 2: ניתוח דוחות כספיים
- פרק 3: מבוא לשיטת היוון תזרימי מזומנים (DCF)
- פרק 4: חיזוי התזרימים העתידיים
- פרק 5: חיזוי השווי הטרמינלי
- פרק 6: קביעת שיעור ההיוון (WACC)
- פרק 7: משווי פעילות לשווי הון עצמי, דוגמה מסכמת
- פרק 8: מכפילי רווח
- פרק 9: שיטות נוספות להערכת שווי חברה
- פרק 10: אופציות ריאליות
© כל הזכויות שמורות
הי ערן.
הערה לאחר קריאה ראשונית של הערכת השווי (היפה) של דלק רכב:
בעמוד 23 בטבלה לחישוב מחיר ההון:
ערך הסבר
4.78% אג"ח ממשלתי שחר ל- 10 שנים Rf
לדעתי התשואה של האג"ח הממשלתי אינה RF אלא כוללת בתוכה את ה- SPREAD של מדינת ישראל (A1). לכן כדי לקבל את הריבית חסרת הסיכון יש לחסר את ה-SPREAD הנ"ל מתשואת האג"ח, או בעזרת ה-SPREAD של חברות הדירוג הבינלאומיות או בעזרת מחיר ה-CDS הנוכחי של ישראל. בכל מקרה ייתקבל RF יותר נמוך.
מה דעתך ?
כמו תמיד, התשובה תלויה בזהות המשקיע השולי שלך. אם הוא בינלאומי, ייתכן והריבית חסרת הסיכון הרלוונטית עבורו נמוכה מהשחר, אך אם זה כך, האם המטבע הנכון להערכת השווי צריך להיות השקל? ומה בנוגע למדד הייחוס לצורך קביעת הביטא?
ההנחה שלנו בקורס היא שהמשקיע השולי הוא ישראלי, ולכן שחר הוא אומדן לא רע עבור שיעור הריבית חסרת הסיכון. אגב, זאת גם הסיבה שאני לא חובב גדול של פרמיות גודל למיניהן
הרי אחת מהנחות היסוד של ה- CAPM שהמשקיע השולי מבוזר ומחזיק את כל תיק השוק. לכן אני נוהג להתייחס אליו כאל משקיע בינלאומי. שים לב שאחת המחזיקות הגדולות בחברה (37%) היא קבוצת דלק (+ מוסדיים) ולא בטוח שאתה ואני הם המשקיע השולי בחברה.